נשים רבות שואלות אותי באיזו תנוחה הכי כדאי להן ללדת- על הגב? על הצד? או אולי בכריעה? אז לכל המתעניינות (והמתעניינים…) מיועד הטור הבא:
רבים חושבים שהדרך הכי טבעית ללדת היא על הגב. הרי זה מה שמראים בסרטים, כך ילדו האמהות והחברות שלנו ובחדר לידה יש מיטה – מכאן שיש לשכב עליה, לא?! אז זהו שלא!
ישנן כמה סיבות טובות- מדוע לא כדאי לשכב על הגב בלידה:
1. בתנוחת השכיבה 3 מתוך 4 מפרקי האגן מוגבלים בתנועה והדבר מקטין את קוטר האגן ב 25%- עצם הזנב נכנסת פנימה ומקטינה את קוטר האגן.
2.בזמן התכווצות, הרחם נעה למעלה וקדימה ולכן בשכיבה על הגב שריר הרחם עובד נגד כוח המשיכה שלו מה שגורם לציר להיות פחות אפקטיבי ויותר כואב!
3.בשכיבה על הגב, הרחם לוחצת על כלי הדם, מה שגורם לאספקת דם לא טובה לשיליה ולתינוק שזקוק לחמצן וכתוצאה מכך עלולות להיות האטות בדופק של העובר, דבר המעלה את הסיכויים להתערבויות בלידה.
4.בשכיבה על הגב, יש פחות לחץ של ראש התינוק על צוואר הרחם, מה שגורם לכך שהצירים איטיים יותר והשפעת כוח הכבידה על צוואר הרחם נחלשת.
5.בשכיבה על הגב, כיוון תעלת הלידה (הנרתיק) פונה באלכסון למעלה , כך שהתינוק נאלץ לצאת ב"זינוק בעליה" נגד כוח המשיכה ובל נשכח כי גם הקטנו את קוטר האגן על ידי השכיבה על הגב.
6. שכיבה על הגב מקשה ללחוץ בשלב השני לחיצות אפקטיביות (חשבי על עצמך האם היית בוחרת לשכב או לשבת בשירותים?!)
7.כמובן שבשכיבה על הגב יש לחץ מוגבר על החלק התחתון של פתח הנרתיק ועליה בסיכוי לקרעים/חתכים.
אז איך כן ללדת , באילו תנוחות כדאי לנו להיות ?
קודם כל, אל לך להתקבע על תנוחה מסויימת! אינך יכולה לדעת כיצד תחושי במהלך הלידה. כדאי להכיר ולתרגל את התנוחות השונות בבית (אפשר יחד עם בן הזוג) וכשתגיעי ל"גשר"- תחצי אותו עם התנוחה שתהיה נכונה ביותר עבורך באותו זמן. חשוב לתת לאינטואיציה ולאינסטינקטים שלך להנחותך, סמכי על גופך שידריך אותך באיזו תנוחה הכי מתאים לך ללדת וכל העת זכרי והפנימי את ההגיון שבלידה פעילה: התינוק שנמצא באגן בדרך אל תעלת הלידה ומשם החוצה, זקוק לעזרה של כוח הכובד ולתנועות הגוף של אמו כדי להגיע אל תעלת הלידה בתנוחה שתקדם את העניינים ותקל על הצירים. לכן מומלצת לידה המעודדת תנועה ושמה דגש על תנוחות המאונכות לקרקע.
התנוחות המאונכות מעודדות זרימה טובה יותר של דם אל השיליה והתינוק ומגדילות בשליש את נפח חלל האגן יחסית לנפחו בעת לידה פסיבית. כאשר היולדת עומדת או יושבת, עצם הזנב שלה חופשית והמרחב בינה לבין עצמות האגן גדל – מה שמאפשר תנאים אידיאליים להתקדמות התינוק באגן. בנוסף, בתנוחות זקופות , הודות לשימוש בכוח הכבידה , קטן הסיכון ללידה מכשירנית או לניתוח קיסרי והן גם מקלות על יציאה ספונטנית של השיליה.
אבל עד אז, את מוזמנת להכיר ולתרגל את האפשרויות השונות ללידה:
1. חצי שכיבה על הגב: את נשענת בחצי ישיבה חצי שכיבה על הגב, כשרגלייך מורמות ופסוקות לצדדים. התנוחה אידיאלית בעיקר עבור המיילדת שמצליחה לראות ולשלוט בכל שלב של הלידה.
2. כריעה או תלייה: "לידה בסגנון טרזן": גם בחדר הטבעי ב"זיו" וגם בפוריה ישנם חבלים המשתלשלים מהתקרה שניתן להיאחז בהם או להישען עליהם ולכרוע. בדרך זו תוכלי גם להאריך את הגו ולהרחיב את בית החזה לקראת הנשימות העמוקות והנשיפות הארוכות שנועדו לצירי הלחץ.
לתנוחת הכריעה תוכלי להגיע אף באמצעות כיסא מיוחד בצורת פרסה המצוי בחדרי הלידה. תנוחה אנכית זו תעניק לך תחושה טובה של שליטה בגוף ובתהליך הלידה ותקצר את משך הזמן שבו מופעל לחץ על הפרינאום ועל פי הטבעת.
3. עמידה על שש: אם אינך מחוברת לצינורות או לרצועות מוניטור, כדאי לך להישען על שש (רכונה על כדור פיזיו, משענת מורמת של מיטת הלידה או כרית) ולהשאר קשובה לקצב הצירים ולרפלקס הלחיצה.
4. שכיבה על הצד: שכבי על הצד וכופפי את הרגל העליונה אל אזור החזה. זו תנוחה נוחה יחסית לשלב שבו את חשה תשושה. התנוחה מאפשרת להתמקד בפלג הגוף התחתון ולתרגל נשימות תומכות. התינוק מתקדם אל תעלת הלידה באופן טבעי והגב התחתון שלך יסבול פחות מתזוזות ומנזקים.
לסיכום, חשוב לזכור שהלידה אינה "תוכנית כבקשתך", היא רצופה בגורמים שלא תמיד תלויים בנו ולכן גם אם חלמת על תנוחה מסוימת וילדת בתנוחה אחרת, לא קרה כלום, העיקר שאת ותינוקך בריאים!
מאחלת לכן לידה קלה וטובה בתנוחה הנכונה.
